שני חוקים שונים — וההבדל שווה כסף
בישראל יש שני מסלולים משפטיים נגד הטרדות שיווקיות, והם לא חופפים. הבלבול ביניהם הוא הסיבה שאנשים מצפים לפיצוי שלא קיים — או מוותרים על פיצוי שדווקא כן מגיע להם:
| מאגר ״אל תתקשר אליי״ | חוק הספאם | |
|---|---|---|
| החוק | חוק הגנת הצרכן (סעיפים 16ב–16ג, תיקון 61) | חוק התקשורת, סעיף 30א |
| על מה חל | שיחות שיווק — כולל נציג אנושי חי | SMS, מייל, פקס ורובוקול (מסר מוקלט) בלבד |
| תנאי | המספר רשום במאגר (ההגנה מתחילה 15 יום אחרי הרישום) | לא נתתם הסכמה מפורשת מראש |
| מה העסק מסתכן בו | עיצום כספי לרשות: בסיס 25,000/45,000 ₪ (צמוד; 2026: כ-29,490/53,070 ₪) | תביעה אישית שלכם |
| מה אתם מקבלים | אין סכום קבוע בחוק — תביעת נזק רגילה בלבד | עד 1,000 ₪ לכל הודעה/שיחה מוקלטת, בלי הוכחת נזק |
| לאן פונים | תלונה לרשות להגנת הצרכן | תביעה קטנה |
מסלול 1: שיחת מכירות אנושית — מאגר ״אל תתקשר אליי״
מאז 1.1.2023 אסור לעסק להתקשר בפנייה שיווקית למספר שרשום במאגר. לשון החוק חדה:
עוסק או מי מטעמו לא יפנה בפנייה שיווקית לצרכן שמספר הטלפון שלו רשום במאגר, לרבות במטרה לשכנעו להסיר את מספר הטלפון שלו מהמאגר.
— חוק הגנת הצרכן, סעיף 16ג(א)
עסק שמפר את זה חשוף לעיצום כספי מהרשות להגנת הצרכן — הסכומים הקבועים בחוק הם 45,000 ₪ לתאגיד ו-25,000 ₪ ליחיד, והם צמודים למדד (נכון ל-2026: כ-53,070 ₪ ו-29,490 ₪). חשוב להבין: הכסף הזה משולם למדינה. המתלונן לא מקבל ממנו שקל — אבל התלונות הן מה שמניע את האכיפה, ובלעדיהן העסק ממשיך להתקשר לכולם.
מה עושים, צעד-צעד
- מתעדים מיד: תאריך ושעה, המספר שממנו התקשרו, שם העסק שהנציג הציג, ומה הוצע. בלי שם העסק קשה לאכוף — זה הפרט הקריטי.
- מגישים תלונה בטופס המקוון של הרשות, דרך האתר הרשמי של המאגר (יש בו גם בדיקה אם המספר שלכם רשום). ההגנה תקפה רק אם עברו 15 יום מהרישום.
- נגרם לכם נזק ממשי? ההפרה נחשבת גם עוולה אזרחית, ואפשר לתבוע בתביעות קטנות — עד 39,900 ₪ (נכון ל-1.1.2026), בלי עורך דין, באגרה סמלית. אבל בשונה מחוק הספאם, כאן אין סכום אוטומטי: צריך להראות נזק בפועל.
מתי מותר להם בכל זאת להתקשר
- ביקשתם בעצמכם שיחזרו אליכם (נטל ההוכחה על העסק).
- יש לכם עסקה מתמשכת פעילה מולם — והפנייה נוגעת אליה בלבד (לא להצעת שדרוג או עסקה חדשה).
- נתתם הסכמה מפורשת ונפרדת בכתב — והיא תקפה לשנה לכל היותר.
שימו לב גם למה שהמאגר לא מכסה: פניות תרומה, סקרים ותעמולה אינן ״פנייה שיווקית״ לצורך המאגר. ואת כל שיטות הצמצום המעשיות — מהמאגר ועד חסימות — ריכזנו במדריך לחסימת שיחות שיווק.
מסלול 2: רובוקול, SMS ומייל — כאן יש פיצוי אמיתי
חוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת) אוסר לשגר ״דבר פרסומת״ בלי הסכמה מראש — בארבעה ערוצים: הודעת SMS, דוא״ל, פקס, ומערכת חיוג אוטומטי עם מסר קולי מוקלט (רובוקול). על כל הפרה כזו אפשר לתבוע עד 1,000 ₪ — בלי להוכיח שום נזק — וזה מצטבר בין הודעות.
שני פרטים ששווה להכיר:
- גם ״צלצול וניתוק״ נחשב: חיוג אוטומטי שנותק לפני שעניתם נחשב הפרה אם בחיוג חוזר למספר מושמעת פרסומת.
- 1,000 ₪ זו תקרה, לא מחירון: בית המשפט רשאי לפסוק פחות. בפועל, תביעות קטנות על ספאם הן מהנפוצות בישראל — והעמוד הרשמי של התביעות הקטנות אף מונה ״שליחת חומרים פרסומיים ללא הסכמה״ כנושא תביעה מובהק.
ומה לא נכנס לחוק הספאם? שיחת מכירות עם בן אדם חי. עליה חל רק מסלול המאגר שלמעלה. זה הפער שהכי הרבה אנשים מפספסים — לשני הכיוונים.
הבעיה האמיתית של שני המסלולים: תיעוד
גם תלונה לרשות וגם תביעה קטנה עומדות או נופלות על אותו דבר: היכולת להראות מי התקשר, מתי, ומה נאמר. ורוב האנשים — באמצע יום עבודה — לא עוצרים לרשום כלום, ולפעמים בכלל לא עונים.
כאן נכנסת גישה אחרת: "עונים לי" עונה בשבילכם לשיחות שלא עניתם, מברר בנימוס מי מתקשר, באיזה עניין ובשם איזה עסק — ושולח לכם בוואטסאפ סיכום כתוב עם תמלול השיחה. כך שיחת השיווק שהפריעה לכם הופכת, בין השאר, לרישום מסודר של הפרטים שתלונה טובה צריכה — בלי שהרמתם את הטלפון.
סיכום — מה עושים על כל סוג הטרדה
- נציג מכירות אנושי למרות המאגר: תיעוד → תלונה לרשות (בחינם, באתר המאגר). נזק ממשי? גם תביעה קטנה.
- רובוקול / SMS / מייל פרסומי בלי הסכמה: שומרים את ההודעה/מתעדים את השיחה → תביעה קטנה, עד 1,000 ₪ להפרה בלי הוכחת נזק.
- לא רשומים עדיין במאגר? נרשמים בחינם — ההגנה מתחילה תוך 15 יום.
הכתוב כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי; במקרה מהותי כדאי להתייעץ עם עו״ד.
ושאלה אליכם: כמה שיחות שיווק קיבלתם החודש — והאם אי-פעם הצלחתם לשחזר אחר כך מי בכלל התקשר?
"עונים לי" עונה לשיחות השיווק במקומכם — ומשאיר לכם תיעוד כתוב של מי, מתי ומה הוצע.
הצטרפו לרשימת ההמתנה